• בגיל 10 כבר התמודדתי עם חרדות משתקות ו-OCD (הפרעה טורדנית כפייתית) ששיבשו לי את החיים.אז התחלתי ללכת לפסיכולוגית. זה לא עזר.

• אז בגיל 14 כבר התחלתי לקחת כדורים פסיכיאטריים. הם סיפקו הקלה זמנית וחלקית. אך מסע ההתמודדות לא פסק, רק שינה צורה.

• מגיל תיכון ועד היום אני חווה אפיזודות דיכאוניות קשות של חוסר תפקוד טוטאלי. ביליתי לא מעט באשפוזים ומסגרות שיקומיות כאלה ואחרות. ניסיתי עשרות סוגי טיפולים ומתישהו זה הגיע לרמה שכבר המליצו לי על טיפול בנזעי חשמל. כן, מלחיץ.

• החיים שלי הפכו למסע מאתגר ומלא סבל ומה שהפך את כל הסיפור לאפילו קשה יותר היה המאבק היומיומי והמיותר להסתיר את כל זה. להסתיר אותי. שלא יגלו. איזה בושה.

ואז קרה השינוי… כמו ביום בהיר אחד. אמרתי לא עוד. החלטתי שאני יוצא מארון הדיכאון וכתבתי פוסט חשוף ברשתות החברתיות. לא תיארתי לעצמי שאקבל כזה מבול של הודעות מאנשים שמזדהים, שהחשיפה שלי נתנה להם כוח והשראה.
ואז הבנתי – לא רק שאני מפסיק להסתיר, אני מתחיל להאיר.

אחרי 26 שנה בהתמודדות הזאת, אני מתרשם שהיא לא מתכננת להיעלם. אז אם אני לא יוצא מזה, אני יוצר עם זה. If You Can Beat Them – Join Them!

היום אני מחליף את ההסתרה בהסברה, את המלחמה הפנימית בדו־קיום ושובר סטיגמות עם פטיש 5 של הומור.

זה הסטנדאון.